אולמרט התפטר. אין את מי לנגח יותר. בימי הקיץ החמים, כשאפילו מזג האוויר לא מצליח לייצר חדשות, התקשורת ממציאה אותן לעצמה. כך היה אמש (4/8) עם ההתבטאות של הרמטכ"ל אשכנזי על כך שאנחנו יודעים היכן נמצא החייל החטוף גלעד שליט ואנחנו יודעים מי מחזיק בו. זה היה הנושא העיקרי שהתעסקו בו כל רשתות החדשות בארץ. וכשאין על מה לדבר, יימצא מי שיהיה מוכן לדבר, גם אם זה על כלום.
תקשורת > חדשות > אקטואליה
שרשרת של מרואיינים, שמנתה בעיקר אישי ביטחון לשעבר, עמדו מול המיקרופונים והמצלמות והתיימרו להיכנס לראשו של הרמטכ"ל. גם כאשר דובר צה"ל אמר שהרמטכ"ל בסך-הכל התכוון למידע שכולנו יודעים: שהחמאס מחזיק בגלעד שליט ושהוא נמצא בעזה, לא נרגעה התקשורת והתעקשה לבשר לנו על ההשלכות של דבריו. נדמה שדבריו של הרמטכ"ל חשפו את מבצע אנטבה 2.
ומה היה קורה אם באמת היה מתוכנן מבצע שכזה? האם התקשורת הייתה שומרת פרטים על מבצע שכזה לעצמה במטרה לסייע להצלחתו? ספק רב. בעידן בו הראשוניות גוברת על האתיות התקשורתית ובעידן בו האינטרנט משיג את כולם בפרסום ידיעות (גם אם לאחר מכן הוא נאלץ לתקן אותן בשל טעויות רבות בפרטים) – התקשורת הופכת לשוחרת טרף בכל הקשור לפרסום ידיעות בלעדיות. כדי לא לסכן את ביטחון המדינה, התקשורת, קרוב לוודאי, הייתה מעבירה את המידע לגוף תקשורתי בחו"ל ואז משתמשת בו כמקור ציטוט. זה כבר נעשה בעבר ועוד ימשיך להיעשות.
כתבות התרבות, מחאת הרחוב וסקירת ההשלכות של הרמטכ"ל – זכו לזמן מסך רב אתמול בכל מהדורות החדשות. הסיבה היא יחידה: אין חדשות. התקשורת יכולה בימים שכאלה לקדם אג'נדות חברתיות, כלכליות ופוליטיות באופן אקטיבי, לבצע מעקבים אחר תחקירים שפורסמו ולבצע ראיונות עומק עם כל מי שלא מוצא בימה תקשורתית בימים בהם הכותרות רודפות האחת אחר השנייה.
אבל את התקשורת לא מעניין האזרח הקטן. את התקשורת מעניין הרייטינג. עריפת ראש של רמטכ"ל, אחת האושיות הבודדות שנותרו אמינות בעיני הציבור, חשובה יותר מליצור דיון מהותי על רפורמת העמלות בבנקים, מצב העוני בארץ, ניצול במקומות עבודה, בירוקרטיה שפוגעת בחלשים ועוד. הבעיה היא, שמי שנותר לצְפות ולא מעדיף לבלות את ימי הקיץ החמים בים, חושב שבאמת מדובר באסון לאומי ולא בעצלנות של מערכות תקשורתיות שמתיימרות לעבוד בשבילנו.
שרשרת של מרואיינים, שמנתה בעיקר אישי ביטחון לשעבר, עמדו מול המיקרופונים והמצלמות והתיימרו להיכנס לראשו של הרמטכ"ל. גם כאשר דובר צה"ל אמר שהרמטכ"ל בסך-הכל התכוון למידע שכולנו יודעים: שהחמאס מחזיק בגלעד שליט ושהוא נמצא בעזה, לא נרגעה התקשורת והתעקשה לבשר לנו על ההשלכות של דבריו. נדמה שדבריו של הרמטכ"ל חשפו את מבצע אנטבה 2.
ומה היה קורה אם באמת היה מתוכנן מבצע שכזה? האם התקשורת הייתה שומרת פרטים על מבצע שכזה לעצמה במטרה לסייע להצלחתו? ספק רב. בעידן בו הראשוניות גוברת על האתיות התקשורתית ובעידן בו האינטרנט משיג את כולם בפרסום ידיעות (גם אם לאחר מכן הוא נאלץ לתקן אותן בשל טעויות רבות בפרטים) – התקשורת הופכת לשוחרת טרף בכל הקשור לפרסום ידיעות בלעדיות. כדי לא לסכן את ביטחון המדינה, התקשורת, קרוב לוודאי, הייתה מעבירה את המידע לגוף תקשורתי בחו"ל ואז משתמשת בו כמקור ציטוט. זה כבר נעשה בעבר ועוד ימשיך להיעשות.
כתבות התרבות, מחאת הרחוב וסקירת ההשלכות של הרמטכ"ל – זכו לזמן מסך רב אתמול בכל מהדורות החדשות. הסיבה היא יחידה: אין חדשות. התקשורת יכולה בימים שכאלה לקדם אג'נדות חברתיות, כלכליות ופוליטיות באופן אקטיבי, לבצע מעקבים אחר תחקירים שפורסמו ולבצע ראיונות עומק עם כל מי שלא מוצא בימה תקשורתית בימים בהם הכותרות רודפות האחת אחר השנייה.
אבל את התקשורת לא מעניין האזרח הקטן. את התקשורת מעניין הרייטינג. עריפת ראש של רמטכ"ל, אחת האושיות הבודדות שנותרו אמינות בעיני הציבור, חשובה יותר מליצור דיון מהותי על רפורמת העמלות בבנקים, מצב העוני בארץ, ניצול במקומות עבודה, בירוקרטיה שפוגעת בחלשים ועוד. הבעיה היא, שמי שנותר לצְפות ולא מעדיף לבלות את ימי הקיץ החמים בים, חושב שבאמת מדובר באסון לאומי ולא בעצלנות של מערכות תקשורתיות שמתיימרות לעבוד בשבילנו.
.
רשומות
