
תקשורת > פרסום > תדמית
הפרסומת החדשה של מרכנתיל מקס נותנת חבילת הטבות לכל מי שמעביר משכורת של 5,000 ₪ ומעלה. זה נשמע מצוין לעומת המיחזור של הפרסומת של מזרחי-טפחות שנותן הטבות (שלא נשמעות מפליגות בכלל, אגב) לאלה המעבירים משכורת של 12,000 ₪ ומעלה. בנק אגוד, לעומתם, מציע תחת הקמפיין "חשבון הפוך" את אותם דברים שהציעו הבנקים ללקוחות חדשים לפני הרפורמה בעמלות, בתקווה שעכשיו זה ישמע אטרקטיבי יותר, אבל זה קורה רק למי שמעביר משכורת של 7,000 ₪ ומעלה. כך נדמות "ההטבות" כמעט בכל ערוצי השיווק של הבנקים.
הבנקים לא מבינים, שמעבר לעובדה שהם לא יוכלו להמשיך כך לאורך זמן, הם גם לא ממש עוזרים לעצמם. המשך הפרסום האגרסיבי, שלא ממש משנה את מספר הלקוחות בבנקים, ימשיך להציג אותם כשקרנים, נצלניים ומונופוליסטים. גם אם התדמית הזו לא נכונה, הם לא טורחים לשנותה. כשהלקוחות לא מבינים את הכוח שיש להם בידיים, גם אם מדובר בהפקדה של משכורת מינימום בלבד, הבנקים יכולים להרשות לעצמם לפנות לאלו שמפקידים משכורת ממוצעות במשק ומעלה, כי אלה שמרוויחים מעט ובמילא מרגישים חסרי כוח, ימשיכו לשלם את העמלות המלאות והיקרות.