ההצלחה המהירה של התכנית "האח הגדול" הפתיעה אותי. אחרי שהמצלמות חדרו לוילות שונות ב"אקדמיה לצחוק" (ערוץ ביפ) ו"פרוייקט Y" (ערוץ Y ב-yes) היה נדמה שהפורמט שוחק את עצמו, במיוחד כשמספר הסטריאוטיפים עולה על מספר המשתתפים כבר בתחילת התכנית. "קשת" עמדה באתגר והצליחה לחדור במהירות לכל בית בישראל למרות שהיא לא משדרת בכל ימות השבוע. אבל את האתגר האמיתי, הדורש לקיחת אחריות על מאות אלפי צופים ביום, צעירים ברובם, "קשת" זנחה לטובת הציניות והכסף. אפשר היה לשלב בין שניהם וליצור פורמט משמעותי יותר שלא מתבסס רק על תחילתה של בדיחה גרועה ועצובה: הומו, מתנחל וחוזרת בשאלה חיו יחד בדירה...
חברה > תרבות > שיח
"קשת" מגדירה את עצמה לטלוויזיה של ישראל וקובעת עובדות בשטח: אתר האינטרנט שלה מצליח יותר מערוצי טלוויזיה אחרים, היא חודרת לתוכן בסלולר ומעמידה ערוצים נוספים בכבלים, שמשדרים בכל ימות השבוע (ערוץ האח הגדול, ערוץ ביפ). ונדמה אפילו ש"קשת" גם משדרת את ישראל בשלל תוכניות ריאליטי שמתעדות את כולם. אבל להגדרה שכזו דרושה אחריות. גם בלי שניכנס לאתר האח הגדול או שנוריד תכנים מהסלולרי, או שניכנס לערוץ בכבלים – "האח הגדול" בגרסתה המקוצרת בערוץ 2, תופסת כחמש שעות משמעויות מהפריים-טיים השבועי של ישראל, ש"קשת" מתיימרת להיות הטלוויזיה שלה, אבל היא לא עושה דבר פרט ללצחוק עליה ולספור על חשבונה את הכסף.
לאחר שנים של תוכניות ריאליטי, התמימות נעלמה והציניות משחקת לשני הצדדים. רוב הדרמות בדירה קורות, הן בקבוצות והן ביחידים, בגלל שיתוף הפעולה האוטומטי של המשתתפים עם הציפיות מהם. הם מכירים בנוכחות של המצלמות סביבם לאורך כל היום. הדרמה שלהם הופכת אותם לכוכבים והם ממשיכים להיות כאלה גם אחרי הריאליטי כמנחים של תוכניות ילדים, תוכניות בוקר ואירוח, דוגמנים, שופטים ומשתתפים בתחרויות נוספות. הדרמה שהם מציגים לצופים זה חלק מהסכם בלתי-כתוב בין יוצרי הריאליטי למשתתפיו: אנחנו נספק לכם את הדרמה, אתם תעשו אותנו כוכבים. אבל מה עם הצופים?
בני הנוער וצעירים הם הקהל העיקרי של התוכנית, כי יש להם את הזמן להיות מעורבים ומחויבים למעקב וחדירה אינטנסיבית לפרטיות של חברי הוילה. והם אלה שהולכים לאיבוד בשלל הסטריאוטיפים, הויכוחים והשיחות הריקניות ממשמעות שמוציאים המשתתפים מעצמם, כמעט בכוח. לחברה הישראלית לא חסרים סטריאוטיפים, אבל בהחלט חסר הדיון על המהות שלהם, על הרלוונטיות שלהם ועל האימוץ הטבעי שלהם ע"י דור שלא יודע בכלל מאיפה הם התחילו, אבל משרת אותם וממשיך לחיות על-פיהם.
צוות "האח הגדול" גאה שהם לא מתערבים בכלום. הם רק משדרים. אבל זה לא נכון בכלל. עצם בחירת ההרכב הוא התערבות וציפייה מראש שהמשתתפים יספקו דרמה מסוימת על בסיס השוני ביניהם. המשימות וההגבלות השונות – מוציאות מהמשתתפים את הדרמה שגורמת להצלחה של התכנית בכל העולם. אבל ישראל זה לא כל העולם ואצל המשתתפים בוילה אין מתיחות רק בגלל שמישהו גומר להם את משחת השיניים ומישהי אחרת מפלרטטת עם שני גברים במקביל. יש גם מתח שמבוסס על דעות קדומות, על חוסר ידע ועל אבדן של ערכים. זה מתחיל בשיחות שלהם על מקומות שבהם אפשר למצוא בחורות לסקס ומסתיים בהנצחה של המושג "ערבי" כדת פנאטית ולא כלאום.
אם "קשת" מתערבת במה שקורה בוילה ואם היא מתיימרת להיות הטלוויזיה של ישראל, אז שתנצל את הנוכחות של החברה הישראלית מול המסך סביב התוכנית ותנסה ליצור מהפורמט הזה משהו חיובי, בשילוב דיון רציני שעוסק בנושאים שעולים בדירה באופן אחראי. ערוץ 20 בכבלים משדר 24 שעות ביממה, כש-23 שעות מתוכן משודרות בשידור חי (חצי שעה ביום היא לסיכום האירועים ועוד שידור חוזר). האם אי-אפשר להוריד שעה נוספת כדי ליצור פאנל על הנושאים שעולים בוילה? האם קשה להביא אנשי מקצוע שיבחרו לשוחח בגישה צעירה (ולא טיפשית ומתיימרת) על סקס, מיניות, פוליטיקה, דעות-קדומות וסטריאוטיפים, על החשיבות בפרטיות והמחיר בויתור שלה? בשבוע אחד עלו בוילה יותר נושאים ממה שקדנציה שלמה בכנסת יכולה לדון בהם. אפשר להמשיך ולא להתערב במה שקורה בוילה ולתת להם לאכול האחד את השנייה, כי הם בחרו בזה. הצופים לא בחרו להיות טיפשים יותר. מישהו מאפשר להם זאת, כי זה רווחי.
לאיזו ישראל "קשת" מתיימרת להיות הטלוויזיה שלה? האם ליהודים בלבד? האם לצעירים? או שמא לסטרייטים ולבעלי עור בהיר? האם לימנים או לשמאלניים? אי-אפשר להתיימר להיות הטלוויזיה של ישראל ולא לקחת אחריות, כלשהי, גם אם למראית-עין, על מי שצופה בה.
.
>>> המאמר פורסם ב:
חברה > תרבות > שיח
"קשת" מגדירה את עצמה לטלוויזיה של ישראל וקובעת עובדות בשטח: אתר האינטרנט שלה מצליח יותר מערוצי טלוויזיה אחרים, היא חודרת לתוכן בסלולר ומעמידה ערוצים נוספים בכבלים, שמשדרים בכל ימות השבוע (ערוץ האח הגדול, ערוץ ביפ). ונדמה אפילו ש"קשת" גם משדרת את ישראל בשלל תוכניות ריאליטי שמתעדות את כולם. אבל להגדרה שכזו דרושה אחריות. גם בלי שניכנס לאתר האח הגדול או שנוריד תכנים מהסלולרי, או שניכנס לערוץ בכבלים – "האח הגדול" בגרסתה המקוצרת בערוץ 2, תופסת כחמש שעות משמעויות מהפריים-טיים השבועי של ישראל, ש"קשת" מתיימרת להיות הטלוויזיה שלה, אבל היא לא עושה דבר פרט ללצחוק עליה ולספור על חשבונה את הכסף.
לאחר שנים של תוכניות ריאליטי, התמימות נעלמה והציניות משחקת לשני הצדדים. רוב הדרמות בדירה קורות, הן בקבוצות והן ביחידים, בגלל שיתוף הפעולה האוטומטי של המשתתפים עם הציפיות מהם. הם מכירים בנוכחות של המצלמות סביבם לאורך כל היום. הדרמה שלהם הופכת אותם לכוכבים והם ממשיכים להיות כאלה גם אחרי הריאליטי כמנחים של תוכניות ילדים, תוכניות בוקר ואירוח, דוגמנים, שופטים ומשתתפים בתחרויות נוספות. הדרמה שהם מציגים לצופים זה חלק מהסכם בלתי-כתוב בין יוצרי הריאליטי למשתתפיו: אנחנו נספק לכם את הדרמה, אתם תעשו אותנו כוכבים. אבל מה עם הצופים?
בני הנוער וצעירים הם הקהל העיקרי של התוכנית, כי יש להם את הזמן להיות מעורבים ומחויבים למעקב וחדירה אינטנסיבית לפרטיות של חברי הוילה. והם אלה שהולכים לאיבוד בשלל הסטריאוטיפים, הויכוחים והשיחות הריקניות ממשמעות שמוציאים המשתתפים מעצמם, כמעט בכוח. לחברה הישראלית לא חסרים סטריאוטיפים, אבל בהחלט חסר הדיון על המהות שלהם, על הרלוונטיות שלהם ועל האימוץ הטבעי שלהם ע"י דור שלא יודע בכלל מאיפה הם התחילו, אבל משרת אותם וממשיך לחיות על-פיהם.
צוות "האח הגדול" גאה שהם לא מתערבים בכלום. הם רק משדרים. אבל זה לא נכון בכלל. עצם בחירת ההרכב הוא התערבות וציפייה מראש שהמשתתפים יספקו דרמה מסוימת על בסיס השוני ביניהם. המשימות וההגבלות השונות – מוציאות מהמשתתפים את הדרמה שגורמת להצלחה של התכנית בכל העולם. אבל ישראל זה לא כל העולם ואצל המשתתפים בוילה אין מתיחות רק בגלל שמישהו גומר להם את משחת השיניים ומישהי אחרת מפלרטטת עם שני גברים במקביל. יש גם מתח שמבוסס על דעות קדומות, על חוסר ידע ועל אבדן של ערכים. זה מתחיל בשיחות שלהם על מקומות שבהם אפשר למצוא בחורות לסקס ומסתיים בהנצחה של המושג "ערבי" כדת פנאטית ולא כלאום.
אם "קשת" מתערבת במה שקורה בוילה ואם היא מתיימרת להיות הטלוויזיה של ישראל, אז שתנצל את הנוכחות של החברה הישראלית מול המסך סביב התוכנית ותנסה ליצור מהפורמט הזה משהו חיובי, בשילוב דיון רציני שעוסק בנושאים שעולים בדירה באופן אחראי. ערוץ 20 בכבלים משדר 24 שעות ביממה, כש-23 שעות מתוכן משודרות בשידור חי (חצי שעה ביום היא לסיכום האירועים ועוד שידור חוזר). האם אי-אפשר להוריד שעה נוספת כדי ליצור פאנל על הנושאים שעולים בוילה? האם קשה להביא אנשי מקצוע שיבחרו לשוחח בגישה צעירה (ולא טיפשית ומתיימרת) על סקס, מיניות, פוליטיקה, דעות-קדומות וסטריאוטיפים, על החשיבות בפרטיות והמחיר בויתור שלה? בשבוע אחד עלו בוילה יותר נושאים ממה שקדנציה שלמה בכנסת יכולה לדון בהם. אפשר להמשיך ולא להתערב במה שקורה בוילה ולתת להם לאכול האחד את השנייה, כי הם בחרו בזה. הצופים לא בחרו להיות טיפשים יותר. מישהו מאפשר להם זאת, כי זה רווחי.
לאיזו ישראל "קשת" מתיימרת להיות הטלוויזיה שלה? האם ליהודים בלבד? האם לצעירים? או שמא לסטרייטים ולבעלי עור בהיר? האם לימנים או לשמאלניים? אי-אפשר להתיימר להיות הטלוויזיה של ישראל ולא לקחת אחריות, כלשהי, גם אם למראית-עין, על מי שצופה בה.
.
>>> המאמר פורסם ב:
nrg ערוץ הברנז'ה - 8.9.08
Reader - 9.9.08
>>> עוד על ההשפעה של תכנים בטלוויזיה:
עונש חינוכי – 25.8.08
המציאות של אושרת קוטלר – 23.8.08
פורנוגרפיה להמונים – 27.7.08
התרחיש – אפס אחוזי צפייה – 21.7.08
עונש חינוכי – 25.8.08
המציאות של אושרת קוטלר – 23.8.08
פורנוגרפיה להמונים – 27.7.08
התרחיש – אפס אחוזי צפייה – 21.7.08
רשומות
